ביוגרפיה של מקום פרק 6

ציוני דרך בהתהוות בית ספר "הוורד" לאוריתמיה בהרדוף

עם שובנו מיירנה לאנגליה כבר סימנו שתי מטרות: האחת – המשך הפעילות להקמת מבנה מתאים לאוריתמיה בהרדוף והשנייה – הקמת הגן הבוטני (לימים 'גן אחים') אותו הציע ארנה לתכנן עבורנו.

הצעד הבא המתבקש היה מפגש עם רקס ראאב, האדריכל שחי ופעל באזור שטוטגרט בגרמניה; הוא וגרטה אשתו גרו בבית מקסים בקצה גבעת אנגלברג – כפר קטן שבמרכזו בית ספר ולדורף אשר תוכנן על ידי רקס. מביתם, הניצב מעל מדרון ירוק על גבול היער, ניתן היה להשקיף למרחקים שכמו לחשו הבטחה לעתיד הנסתר עדיין מעיננו.

על שולחן קטן במרחב הירוק הוגשו תה ועוגות, ואנו שיתפנו את רקס בחלומותינו. הוא נדלק, שאל וחקר אודות הקהילה האנתרופוסופית הזו שקמה לה אי שם בפלשתינה; מי הם חבריה, כיצד נפגשו, איך והיכן פגשו את האנתרופוסופיה?...

הוא היה איש מקסים, אנתרופוסוף עמוק ורציני, אמן, חוקר ומשורר. בעל ידע אדיר אודות ארכיטקטורה והתפתחותה משחר ההיסטוריה. לאחר שיחה שארכה פחות משעה הכריז רקס שהוא לוקח על עצמו את המשימה ומעניק לנו במתנה תכנית אדריכלית לאולם האוריתמיה המבוקש.

באפריל 89' נחתו רקס וגרטה בהרדוף. הם שהו עמנו כשלושה שבועות, במהלכם חגג רקס את יום הולדתו ה – 75, שחל בשביעי לאפריל. האביב היה בעיצומו. הגליל הירוק, הפריחה בצהוב-זהב ואודם הפרגים והכלניות עוררו בו התרגשות עצומה שהביאה עמה פרץ של שירה ופיוט. רקס התהלך על אדמת הארץ כאילו כבר הכיר אותה מזה ימים רבים, ופרש לפנינו בפרטי פרטים את עקרונות האדריכלות במקומות בהם ביקרנו, כמו הר תבור, טבחה ושרידי כפר נחום. הוא הכיר את המידות, הפרופורציות, הסגנון, אלמנטים אקוסטיים ועוד ועוד- ידע שרכש במהלך שנים רבות של מחקר ולימוד.

את מרבית ימי הביקור בארץ, הקדיש רקס ללימוד והיכרות עם המקום – איכות האדמה, חומרים, אדריכלות מקומית, תרבות, אקלים ותנאי השטח, כדי לקבל תמונה רחבה שתלווה את תהליך תכנון המבנה.